למה חוק המאגר הביומטרי רע לנכים ואחרים שתלויים בשירותי המדינה?

היי, כולם. מצטער שלא כתבתי בבלוג כבר 7 חודשים.
ואוו, הרבה זמן. טוב, אין זמן לנימוסים.
אני כאן מפני שאני מוטרד יותר מתמיד. זה אומר שמשהו רע קורה. תסתכלו שמאלה. שמתי באנר (מודעה) נגד חוק המאגר הביומטרי.
הסבר טכני וקצר: המאגר הביומטרי אמור להכיל מידע על תוויי הפנים וטביעות האצבעות של כל אזרח. לכאורה המאגר נועד ללכוד עבריינים ומחבלים ולהגן על הציבור מפניהם. התעודות הביומטריות נועדות להקל על זיהוי במעברים. יתרונות וחסרונות מפורטים באתר שאציין בסוף. אנא תעיינו בו. זה מאוד חשוב.

מה הבעיה שלי עם המאגר הזה?

משרד הפנים מתכוון לרכז מאגר שיאסוף נתונים רבים על כל אזרח ובעזרת המאגר הזה, יוכלו לעקוב אחרי כל צעד של כל אחד. זה יפגע בפרטיות שלנו. הידע שיצטבר עלינו יתן לשלטון כוח רב לשלוט בנוו ולקבוע דברים בשבילנו.

מזכיר את "1984" של ג'ורג' אורוול, אה? אבא סיפר לי שכשהיינו בבודפשט בזמן של השלטון הסובייטי, אנשים פחדו ממנו. הוא נראה להם כמו פקיד ממשלתי. כרגע אני מפחד מהרעיון שנצטרך להיזהר בכל צעד שלנו בארץ ונחיה בפחד כפי שפחדו אותם ההונגרים בזמנו.

זוכרים שלפני כמה חודשים כתבתי כאן שנתקעתי במיטה כמה שעות בלי שום קשר עם העולם? ובכן, בעקבות המאגר הביומטרי, לא נוכל להיות לבד בפרטיות, גם אם נרצה בכך. הרי יעקבו אחרינו.
לא מאמינים? הידעתם שיש מאגר מרשם אוכלוסין עם הכתובות שלנו שדלף מזמן ומתעדכן כל שנתיים ומסתובב חופשי באינטרנט? הפעם מתכוונים להקים מאגר ביומטרי שהוא הרבה יותר מסוכן. אם יקימו אותו, הוא ידלוף לרשת – לא משנה כמה ישמרו עליו – הוא ידלוף. מה יקרה עם הדליפה? כל אחד יכול להשתמש בזה לכל מטרה – להתחזות, לסחוט, לתפור תיקים מפליליים, לחטוף, לברר על כל אחד מתמונה בלבד. כבר הזכרנו כמה כוח זה ייתן לשלטון?
כולנו נהיה פושעים בפוטנציה.

יש טענה שכדי לטוס לארה"ב יהיה צורך בתעודה ביומטרית. ובכן, נראה שיהיה צורך כזה, אבל בשביל תעודות ביומטריות אין שום צורך במאגר מרכזי. צריך רק שבב אלקטרוני בתעודה שיכיל מידע ביומטרי של האזרח. כך מכשירי זיהוי ישוו את המידע שנמצא בשבב הזה לאדם שמחזיק בתעודה. אין צורך במאגר חיצוני בשביל זה. במשרד הפנים רוצים מאגר שיעזור להם לזהות פושעים ומחבלים בעזרת תמונות ומצלמות אבטחה, אבל כפי שאנו רואים מניסיון, מאגרים נוטים לדלוף ונזקים לא ניתנים לתיקון כמעט וכלל.

עד עכשיו תיארתי השלכות אפשריות באופן כללי. עכשיו אתמקד בהשלכות בקשר לנכים ואחרים שתלויים בשירותי מדינה.

אתחיל ביתרון תיאורטי. נראה שמאגר כזה מקצר תהליכים ביורוקרטיים לקבל אישור בכל דבר. הרי למי יש כוח לעבור בדיקות זכאות לקצבאות ודברים דומים כל כמה זמן ולהוכיח את נכותו או את צרכיו כל פעם מחדש? המאגר כנראה יחליף את התהליכים המתישים הללו.
אבל מה? גם ככה לא נעים לנו שהביטוח הלאומי והרשויות האחרות מחטטות לנו בחיינו. לנכים במדינת ישראל יש בעייה של חוסר פרטיות. אז המאגר יקח לנו את פיסת הפרטיות שנשארה לנו.
לא סיימתי. כבר ציינתי שנהיה פושעים בפוטנציה?

ובכן, רובנו, אם לא כולנו, מנסים לעקוף את החוק ו/או נוטים להגזים בהצגת צרכים שלנו כדי לזכות ביותר הטבות, קצבאות ושירותים שאנו באמת זקוקים להם, וזאת משום שהחוק מאשר לנכים ולנזקקים פחות ממה שהם באמת צריכים כדי לחיות בכבוד, ולכן כדי לקבל מה שבאמת צריך מעבר למה שהחוק מאשר במצבים נוכחיים, צריך "להגביר" את הצרכים באמצעות ההגזמה.
טוב, מי לא מגזים לפעמים? אני חושש שהשלטונות יענישו אותנו על "חטאינו" הקטנים בעזרת המאגר הזה ויתנו לנו פחות ממה שאנחנו צריכים או בכלל יבטלו לנו הטבות.
בנוסף, כאילו שלא מספיק, החוק יחייב אותנו להצטלם ולתת טביעות אצבעות. מה זה אומר "יחייב"? יטילו על הסרבנים סנקציות כלכליות ונוספות.
החוק אושר בשלבים ויובא לאישור הסופי ביום ה' הקרוב. כן, מדובר בט' באב למסורתיים מביניכם. אירוני, לא?
רוב הח"כים לא יודעים בדיוק במה מדובר ולא בטוח שרובם לא יגיעו להצבעה. לצערי, החוק לא זקוק לרוב של 61 ח"כים. מספיק שמי שיהיה נוכח יאשר או יבטל את החוק לפי הרוב באותו רגע של הצבעה.

אז אני מבקש מכם לנקוט בצעדים שנראים לכם כדי לקרוא לביטול החוק. הצעדים מפורטים באתר "לא לביומטרי".

אני הולך מחר להפגנה ברחבת סינמטק בתל אביב שתתחיל ב7. אשמח להיתקל בכם שם.

תוספות ותיקון (היום יום ראשון):

מסתבר שכבר מחר מצביעים על הצעת החוק. אז צריך להגביר לחץ ולהטריד חברי כנסת במיילים ולחתום על העצומה. אנא הפיצו את העצומה.

יש תקווה – ח"כ דב חנין מחד"ש והשר מיקי איתן מהליכוד, שניים מהמתנגדים לחוק, אמרו שיש מגמה הולכת וגוברת להתנגדות בכנסת והם ינסו להגביר את מגמת ההתנגדות. שמעתי שאפילו ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו גילה כמה בעיות בהצעת חוק ועשוי להתנגד. אז יש סיכוי! אבל צריך להמשיך בפעילות נגד החוק.

אני רואה שחלקכם לא מבינים עד כמה המאגר מסוכן לפרטיות שלנו, לביטחון האישי ואפילו לביטחון הלאומי בישראל. אז אנסה להבהיר כמה נקודות –

איך מאגר מרשם האוכלוסין דלף והמאגר הביומטרי בצבא הישראלי לא? ובכן, לפי החוק, משרד הפנים מחויב למסור את המידע של מרשם אוכלוסין לגורמי צד שלישי כגון מפלגות לקראת הבחירות שראשיהם רוצים לדעת איך למשוך את ציבור הבוחרים להצביע בשביל המפלגה. רוב הגורמים האלה לא מחויבים לאבטח את המידע. כך המאגר דלף לאינטרנט, טוב? שלא נדבר על זה שנכון לעכשיו, אין איש אבטחת מידע. הצעת חוק נוכחית מאוד דומה לחוק מרשם אוכלוסין ולכן יש בה מלא פירצות. היא גם מפחיתה הרבה אחריות מהמדינה בקשר לתקלות בעתיד. עם הדליפה כל מיני גורמים עוינים (פושעים "קטנים", ארגוני פשע, ארגוני טרור ועוד) ישתמשו במאגר לכל מטרה שירצו להשיג. כך אפשר לגנוב ולזייף את הזהויות שלנו. תארו לכם למשל שמי שזקוק לעזרה לא יקבל עזרה מפני שמישהו הקדים אותו והתחזה לו כדי לקבל הטבות מהמדינה. שלא נדבר על האפשרות שנהיה חשודים בפשעים שהפושעים עשו ב"דמות" שלנו.

בקשר למאגר הביומטרי בצבא הישראלי, הוא נמצא בצבא כבר משנות ה-70. איך הוא לא דלף? הצבא לא מחויב למסור לאף אחד את המידע הביומטרי ובעקבות רגישות המידע והדאגה לביטחון הלאומי יש כללים מחמירים בצבא. עד עכשיו, המשטרה הצליחה להשיג אישור מהצבא לעיין במאגר חמש פעמים. מדובר ב5 מקרים שלא הצליחו לזהות גופה וגם אז היו צריכים צו בית משפט ואישורים נוספים מבכירים בצבא בדרגות שונות. לפי הצעת החוק המשטרה תוכל לבקש גישה למאגר בלי שום צורך בצו בית משפט.

עכשיו אתם חושבים שאתם בטוחים?

שלכם,
נכאון

מודעות פרסומת

מקור נכאון

היי. ראשית כל, תודה על התמיכה המוצפת ברשומה הקודמת. אבא תפס אותי לא מוכן למתקפת התגובות כאן בבלוג ובמייל. אל דאגה, אני מקבל את התמיכה לטובה. אני פשוט לא אוהב לקבל מחמאות. בעיה שלי… אני שרוט. אין מה לעשות.עכשיו סיימנו עם קבלת פנים. מה אספר הערב?

באחרונה חזרתי לסיפור שהתחלתי לכתוב מזמן ואני מתכוון להמשיך אותו ולהפוך אותה לנובלה או רומן. הכינוי "נכאון" בא מהסיפור הזה. לפני פחות מארבע שנים, בשנה ב' באוני' העברית (אני עדיין מורח את התואר הראשון…), התחלתי לכתוב על מישהו הדומה לי, עידו נכון שמאשימים אותו בהתחזות למשהו שאתם בטח מנחשים מהו. אלא מה? הוא השתנה במשהו. אתן לכם לנחש במה הוא השתנה.

בזמנו אורלי קסטל-בלום הסופרת הנחתה אותנו במסלול הכתיבה היוצרת. חייבים לפגוש אותה כדי להבין במי מדובר. היא הייתה מספרת לנו קטעים הזויים מהחיים. פשוט אישה מדהימה.

אוקיי, התחלתי את הסיפור לעיל והראיתי לה ולכיתה את ההתחלה. היא התרשמה מההתחלה והתעסקה עם השם. בסוף היא הציעה לשנות את שם המשפחה לנכאון וזה נשמע לי טוב. רציתי להגיש כמה פרקים ראשונים בתור סמינריון, אבל וויתרתי והגשתי סיפור אחר. הקפאתי את הסיפור על עידו נכאון עד לאחרונה. באחרונה אני לומד תוכנה נחמדה ומקצוענית בשם לאטך (latex) שמבטאים עם x האות היוונית ולא איקס. מתישהו אספר על התוכנה המרתקת ברשומה אחרת על מעבדי תמלילים.

טוב, זהו. מצאתי שילוב בין תכנות לבין ספרות בלאטך. אז העברתי את הסיפור מdoc לפורמט של אופן אופיס ואז ללאטך. המרתי את הטקסט ההתחלתי לPDF והעיצוב של העמודים נראה מקצועני. אז אחזור לכתוב את הסיפור. יש!

סתם רציתי לשתף אתכם במה שאני עושה היום.

שלכם,
נכאון.

אז זהו – תפסיקו להגיד שאני "נכה-על"!

למה אני מצהיר כך? אולי נראה לכם שאני יכול להסתדר בכל מצב ויודע כל מיני דברים. אז אני חייב לספר לכם על יום ראשון, שלשום:

אומנם קבעתי עם המלווה שלי לשלשום. השבת הוא היה בטבריה ואמר שייתכן שהוא יאחר במקצת. חשבתי שיהיה בסדר. חשוב להבהיר שבימי ראשון העובד שלי בחופש, לכן יש לי עזרה חלופית וגם סביבה תומכת שעוזרת לי בשעת הצורך, אבל כל זה לא הספיק לי שלשום. מה קרה?

בדיעבד התברר שהמלווה שלח לי הודעה שהוא יתעכב זמן רב ושאל אם אסתדר, אבל מה? לא קיבלתי אותה. כשהתעוררתי ב9 וחצי בבוקר, בדקתי את הפלאפון וגיליתי שיש תקלה שצריך לסדר, אבל הידיים שלי אינם חזקים כדי לפתוח את הפלאפון. אז חששתי במקצת. עברה שעה והבנתי שמשהו לא בסדר. אז נכנסתי לפאניקה וצעקתי. חשבתי לעצמי שמישהו ייבהל מהצעקות שלי ויזמין משטרה. אז צעקתי בהיסטריה במשך כשעתיים עם הפסקות. המחשבות שלי טיילו. בשלב מסוים השלמתי עם המצב ושקטתי. הסתכלתי על שעון הקיר שבסלון. במקרה אחת הדלתות בחדר השינה הייתה פתוחה. פשוט חיכיתי וחיכיתי. הבנתי שהמלווה לא יבוא. אז חיכיתי לאהובתי שתחזור מהעבודה. מובן שרציתי לישון כדי להעביר את הזמן, אבל חוסר האונים לא איפשר לי זאת. לפחות תנוחת השינה הרגיעה את גופי.

תארו לעצמכם איך נתקעתי במיטה במשך שעות-שעות ארוכות בלי קשר עם העולם, הרגשתי שאני נעלם מהעולם ועוד חשבתי שיאשימו אותי במצבי! רק שתדעו לכם שככל שאני תלותי יותר ויותר, כך אני מרגיש אשם יותר ויותר במצבי. למשל חבל לי שלא הכנתי את עצמי ואת הסביבה כולל המלווה עצמו למצבי חירום הללו. למה אני צריך להרגיש אשם על כל דבר? כמו כל יהודי ונכה… תעלומה קיומית של ממש.

נחזור לסיפור – לקראת בואה של אהובתי נלחצתי מרוב ההמתנה. התעצבנתי על הזמן. לקראת 4 היא הדליקה אור במסדרון וזעקתי לה, לאהובתי המושיעה. מובן שהיא נבהלה…

סיפור קשה, נכון? אימי ציוותה עלי להודיע לה שלוש פעמים ביום שאני חי, כנראה במקום תפילות…

מה עם המלווה? בערב נפרדנו לשלום. אין לי חשק להביא את הצד שלו.

העיקר שאני בסדר. עדיין לא מבין איך נתקעתי במיטה בלי כלום.

שלכם, נכאון.

משהו לשנה החדשה

ראשית כל, זכותכם לחשוד בי שאני מיסיונר של הקוד הפתוח. אבל… אסביר את עצמי במשך הפוסט. לפני שאביא את הקישור, ברצוני להסביר על סובלנות ונגישות במחשבים.
אני מכיר כמה חסידי קוד פתוח שדי מתייסרים בכל פעם שמישהו שולח להם מסמכים שנכתבו בתוכנות המבוססות על הקוד הסגור כגון אופיס של מיקרוסופט. אין לי כרגע משאבים להסביר למה ועל מה בדיוק הם נאבקים בקודים סגורים. אבל אני חייב להגיד משהו בעניין.
אומנם אני מאמין בחופש המידע גם הטכני וגם החברתי. עיינו בשינויים היסטוריים שיצרו רפורמות בעניין תרגום תנ"ך לכלל העם בחברות הנוצריות. החסידים רוצים שאותו דבר יקרה עם הקודים בכך שאפשר להתאים תוכנות לצרכים האישיים. אני לא רומז שכולם צריכים להבין בתכנות. בואו נגיד שהקוד הפתוח די מקל על מפתחים לתאם תוכנות לכלל משתמשים ולהפיץ אותם בקלות יחסית בנוסף לתיקון באגים. נדמה לי שמיקרוסופט ואפל מקשים בעניין תיקוני באגים. אין לי מושג למה ואיך, אבל נדמה לי שמדובר בבירוקרטיה די נוקשה בלי שקיפות המידע בעניין הבאגים. קשה לי להסביר זאת, אבל במערכת ההפעלה שלי, דביאן לני, אני מרגיש קצת יותר מודע לתפקוד הדברים (יש לי עוד המון מה ללמוד) מאשר בחלונות.
כשיש בעיות, אני מחפש פתרונות באינטרנט או כותב שאלה בפורומים של לינוקס. לא צריך טכנאים לרוב. הרי יש יותר תיעוד בעניין הקוד הפתוח באינטרנט מאשר בעניין חלונות. אלא מה? צריך להתאמץ קצת ולקרוא הרבה. זה עוזר הרבה יותר כשיש מכרים מנוסים בסביבה. למשל בתמיכות טלפוניות של ספקיות האינטרנט זורקים פתרונות בלי לבדוק דברים בסיסיים בחלונות וחבל.
אבל – מרתיע אותי הניסיון של החסידים להכריח את מכריהם להשתמש בתוכנות פתוחות כדי שהחסידים לא ייאלצו "לחטוא" בקבלת מסמכים. הערת אגב, RDF לא נחשב פורמט סגור? שמישהו יתקן אותי אם אני טועה. הניסיון הזה לוקה ביחסי אנוש. חבר'ה, תתנו למכריכם לשלוח אליכם איך שהם רוצים. גם אני לוקה ברגישות לאחרים. אבל בואו נגלה רגישות חברתית לחברים. אולי אז הם יכירו בצרכינו וישלחו לנו בפורמטים שאנחנו רוצים.
קישור של אתר תוכנות פתוחות לדיסקי און קי
– בשביל מי שמעוניין להתנסות "על יבש" או שמשתמש בלינוקס, אבל לפעמים נאלץ לנדוד במחשבים אחרים לצערו. לאבא וחבריו בחברת קשת טי.ווי – אפשר לקחת אופן אופיס על הדיסק אם לא על המחשב עצמו. אני ממליץ מפני שזה יאפשר ליוצרים ותסריטאים בקוד הפתוח לשלוח לכם חומרים. וגם לאחראים על האתר של קשת – בבקשה תבדקו איך האתר מתפקד בדפדפנים שונים. לצערי האתר לא נגיש חוץ באקסלפורר אינטרנט. יש הרבה תלונות בקהילה הפתוחה. תודה מראש על ההתחשבות מצידכם. בכלל אפשר להתקין גם במחשב עצמו תוכנות מקוריות שעליהן מבוססות התוכנות באתר לעיל.
בברכת שנה נגישה ומוצלחת,
נכאון

מה אני אכתוב בבלוג הזה? תצטרכו לעקוב אחריי

היי, אני כאן? הגיע הזמן שאשכלל את האגואיזם שלי. רוצים שאציג את עצמי? הממ… לכאורה לפי תפיסת עולמי בלתי אפשרי להציג את עצמנו אפילו בפני עצמנו. תצטרכו לחכות ולראות אם אהיה עקבי בכתיבה כאן ואולי תזכו להבין חלקים זעירים ממה שאתאמץ להסביר כאן. אני לא מחויב לשום דבר בכתיבה פרט לשפה שלי בכתב ממחושב. יתרה מזאת – אבקש שתראו בדבריי שמועות ותו לא. הרי מבחינתי שום דבר אינו מובן מאליו בהחלט. אל תשאלו אותי במה אני מאמין. אין שום דבר מוגדר שבו אני מאמין, אבל איכשהו אני מאמין בדברים "קטנים" כגון קיום האנושות, המשפחה, החברים, ועוד… אופס, שכחתי שאני מאמין באהבתי כלפי אהובתי. אנא תשימו לב שלעיתים קרובות יש מצב שאני סותר את דבריי. כבר שיגעתי אתכם? לא נורא. כך חינכו אותי. אני מרשה לכם לחשוב שכך נולדתי. גם מרשה לכם ללכת מכאן. אני רק כותב ומפטפט.
טוב, מה אכתוב כאן? נקווה שאכתוב על עניינים חברתיים ועל ענייני טכנולוגיה ומחשוב. אתן לכם 2 רמזים גלויים –

  • אני נכה – לא רק בכיסא גלגלים אלא גם חירש דובר שפת סימנים (בעיקר איות)
  • אני גיק מכור (בבקשה מישהו יאשפז אותי!) של הקוד הפתוח ושל לינוקס במיוחד (מי שאינו מכיר, מוזמן לחפש באינטרנט. בהזדמנויות שונות אנסה להסביר מה זה כשארצה…)

עכשיו אעזוב את הבלוג בינתיים. נשתמע או נתראה בקרוב.

ביי,
נכאון